הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ נ' כהן ואח'

החלטה

אני מקבל את כל התמונות שצולמו על ידי בעלה של העדה שנוכח ומאשר זאת וכן את תמונות חוו"ד השמאי וזאת בהסכמה ובכפוף לחקירה נגדית.

ניתנה והודעה היום כ"ט תשרי תשע"א, 07/10/2010 במעמד הנוכחים.

אלי ספיר, שופט

החלטה

על התובעת לשלם לעדה הוצאות בסכום של 500 ₪.

ניתנה והודעה היום כ"ט תשרי תשע"א, 07/10/2010 במעמד הנוכחים.

אלי ספיר, שופט

פסק דין

מדובר בתביעה לגבי נזק בתאונה.

אין מחלוקת בין הצדדים,כי רכב מבוטח התובעת נסע בכביש צר ומשובש שבו אין מדרכה משני הצדדים ועמד לחלוף על פני מכולה שחנתה בצד שמאל של הכביש וכן, ליד העסק שבו עובד הנתבע הממוקם בצד ימין של הכביש.

אין מחלוקת בין הצדדים כי עובר לתאונה, עמד הנתבע עם מלגזה מאחורי המכולה בכיוון נסיעת רכב התובעת, כאשר הוא נמצא בשטח מת מבחינתה וכאשר פניו ושיני המלגזה פונים לכיוון משמאל לימין וכוונתו הייתה לחצות את הכביש משמאל לימין מאחורי אותה מכולה שהייתה בצד שמאל לעסק שנמצא מצד ימין.

אין גם מחלוקת, כי בסופו של דבר, אירעה תאונה שבה פגעו שיני המלגזה ברכב התובעת, כאשר זה חלף על פני המכולה והחל לעבור אותה.

המחלוקת בין הצדדים הינה, האם כאשר רכב התובעת חלף על פני אותה מכולה, הגיח הנתבע עם המלגזה כאשר הוא חוצה את הכביש משמאל לימין, כאשר אין כל דרך במקום לחצייה זו ואז פגע עם שיני המלגזה שהיו בגובה גג רכבה של התובעת, השיניים פגעו בדופן העליון של הרכב והגג קרס ופגע גם בראשה של עדת התובעת וזאת, כגרסת עדת התובעת או שהנתבע היה בעמידה אחרי המכולה כאשר הוא טרם חצה את הכביש וכאשר הוא עומד כאשר שיני המלגזה בולטות 80 ס"מ מעבר לאותה מכולה לתוך הכביש ובגובה של 40 ס"מ ואז סטתה עדת התובעת שמאלה ופגעה בשיני המלגזה וכך קרתה התאונה, כגרסת הנתבע.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

ואלו הנימוקים להחלטתי:

1.בחנתי היטב את עדותה של עדת התובעת וכן את עדותו של הנתבע בפני. הגעתי למסקנה שיש להעדיף את עדותה של עדת התובעת על פני עדות הנתבע.

2.עדותו של הנתבע בפני כי עמד כאשר שיני המלגזה בולטות 80 ס"מ לתוך הכביש וכי השיניים בגובה 45 ס"מ הינה גרסה כבושה שלא מוצאת את מקומה בבקשה לביטול פסק הדין שראיתי אותו ככתב הגנה לאחר שלא הוגש כתב הגנה. באותה בקשה מצוין כי הנתבע עמד עם המלגזה לצד עגלת המשאית והמתין בצד הדרך. כן מצוינת הטענה של הסטייה מצד רכב התובעת אך אין זכר לטענה כי שיני המלגזה בלטו לעבר הכביש ואין גם כל זכר לגרסה כי השיניים בלטו בגובה של 40 ס"מ.

3.העדה העידה כי כאשר חלפה על פני המכולה היא לפתע ראתה את שיני המלגזה מולה. היא הכחישה כי סטתה מנתיבה. לו אכן היא הייתה סוטה ופוגעת במלגזה, סביר להניח שהיו מוצאים נזק בקדמת רכבה. מוקד הנזק מתחיל מאזור החיבור שבין הדלת הקדמית לדלת האחורית וסימני הנזק מחזקים את גרסת עדת התובעת בעניין זה.

4.עדת התובעת העידה בפני ולא הכחישה שלא ראתה את המלגזה בתנועה. היא העידה על אופן נהיגתה ועל קרות התאונה והצביעה בתמונות על הדרך. אני קובע כי עדותה הינה עדות אמת ואני נותן אמון מלא לעדותה שהשיניים פגעו בה באופן פתאומי כאשר עובר לתאונה המלגזה הייתה בשטח מת מבחינתה וכי הפגיעה הייתה באזור דופן המכונית והיא נפגעה בראשה.

5.אינני נותן אמון לעדות הנתבע כי עמד עם המלגזה כאשר שיני המלגזה בגובה 40 ס"מ וכי רכב התובעת "שנכנס" מתחת לשיניים הרים את השיניים כך שהפגיעה הייתה למעלה.

6.ב"כ הנתבע ציין בסיכומיו דברים שנאמרו על ידי בוחן משטרה ומשטרה. ב"כ הנתבע לא המציא לבית המשפט את תיק החקירה ולכן, אינני מייחס כל משקל לדברים אלה שהינם בבחינת עדות שמועה.